פסק-דין בתיק ת"א 58040-07

לפני תביעה בגין יתרת תמורה שהתובע טוען כי מגיעה לו בגין עבודות בנייה שביצע על פי הזמנת הנתבעים.

העובדות.

הנתבעת 2, דיור לעולה, הזמינה מהנתבע 3 (להלן: " הנתבע") ו/או מהנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") ו/או מצד ג' 5 עבודות בנייה של מבנה בן 4 קומות בתוספת קומת קרקע. ביום 6.11.05 כרתה הנתבעת  הסכם בכתב עם התובע, קבלן לעבודות בניין ושלד, לביצוע עבודות הבנייה של המבנה תמורת סך של 391,000 ש"ח בתוספת מע"מ, סה"כ 455,515 ש"ח (להלן: " ההסכם").

התובע הפסיק את העבודה, לטענתו בשל פיגור בתשלומים המגיעים לו, וביום 22.1.06 נחתמה תוספת להסכם, עליה חתומים התובע, הנתבעת ודיור לעולה, המסדירה, בין היתר, את המשך עבודתו של התובע עד למסירת המבנה תוך 65 ימי עבודה רצופים, ואופן ביצוע התשלומים לתובע.

טענות הצדדים ודיון.

בכתב התביעה טוען התובע כי קיבל מהנתבעות, על חשבון העבודה, סך של 387,192 ש"ח, וכי הנתבעים נותרו חייבים לו סך של 68,323 ש"ח. בתצהיר טוען התובע כי קיבל מהנתבעים, סה"כ 386,577 ש"ח, אולם טענתו בדבר החוב, זהה, היינו שהנתבעים חייבים לו 68,938 ש"ח נכון ליום 17.5.06. בהתחשב בכך שטענתו היא כי על פי ההסכם היה על הנתבעים לשלם לו 455,515 ש"ח (כולל מע"מ), הרי שאריתמטית, כוונתו כי קיבל 386,577 ש"ח (ולא 387,192 ש"ח).

בתצהירו פירט התובע את הסכומים שקיבל כדלקמן:

חשבונית 308  - קיבל 50,380 ש"ח.

חשבונית 310 - קיבל 57,626 ש"ח.

חשבונית 313  - קיבל 52,971 ש"ח.

חשבונית 315 - קיבל 58,650 ש"ח (ולא 68,327 כפי שטענו הנתבעים, מאחר ולטעת התובע, השיק ע"ס 9,677 ש"ח, בגין המע"מ, לא נפרע).

חשבונית 320 - קיבל 57,850 ש"ח, בשיק 932 משוך על בנק מזרחי, ולא 65,613 ש"ח כפי שחישבו הנתבעים שכן המע"מ, בסך 7,763 ש"ח, לא שולם).

חשבונית 325 - קיבל 58,650 ש"ח.

חשבונית 331 - קיבל 50,000 ש"ח.

נתבעים 1, 3 ו- 4 טוענים בכתב ההגנה כי מימון הכספים שהתובע היה אמור לקבל היה אמור להגיע מדיור לעולה, לפי הסכם "גב אל גב" שהיה בין הנתבעת לדיור לעולה, וכי התובע קיבל מהנתבעים, סה"כ, 434,075 ש"ח. הנתבעים 1, 3 ו-4 לא פירטו את הסכומים המרכיבים את הסכום שהשתלם לטענתם.

דיור לעולה טוענת בכתב ההגנה כי שילמה לתובע ישירות 181,664 ש"ח, כי על פי הקבלות שהוא עצמו הגיש, שולם לו סכום של 412,411 ש"ח וכי היא שילמה לו עוד שני סכומים עבור מע"מ, בשני צ'קים, האחד, על סך 9,166 והשני, על סך 9,909 ש"ח. לטענתה, התובע קיבל מהנתבעים, סה"כ 434,075 ש"ח.

למעשה מהתשלומים המפורטים על ידי התובע בתצהירו, כאמור לעיל, עולה כי הוא קיבל 386,127 ש"ח (ולא כפי שהוא סיכם את הסכומים).

הנתבעים לא נתנו פירוט כלשהו של התשלומים ששילמו לתובע, למעט טענתם לגבי התשלום שנעשה בגין מע"מ בשני שיקים בסך 9,090 ש"ח ובסך 9,166.

דיור לעולה הגישה צילום של השיק שמספרו 10802, בסך 9,166 ש"ח (נ/1), משוך לפקודת התובע שהוא שיק "למוטב בלבד" וכן הגישה דף תנועות של חשבונה (נ/2), לפיו השיק נפרע. כן הגישה צילום של השיק שמספרו 10485 (נ/3), על סך 9,909 ש"ח, לפקודת התובע, שהוא שיק משורטט, וכן דף תנועות נוסף של חשבונה (נ/4) שממנו עולה כי גם שיק זה נפרע.